גזר דין בתיק ת"פ 48852-09-12

1.         הנאשם הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בעבירות של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"); וכניסה לישראל שלא כחוק לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952.

            על פי המפורט בכתב האישום המתוקן, במועד הרלוונטי היו הנאשם ופ' ט' (להלן: "המתלוננת") נשואים זה לזו, אך מתגוררים כשנה וחצי בנפרד, כאשר המתלוננת התגוררה בבית אמה שבזמר.

ביום 18.9.12 בשעה 10:14 או בסמוך לכך, נכנס הנאשם לביתה של המתלוננת, לחדר בו ישנה אותה עת. הנאשם דרש מהמתלוננת, ששכבה אותה עת על המיטה, שתקום ותלך עמו ללשכת הרווחה.

משסירבה המתלוננת לקום, החל הנאשם לצעוק עליה ולקלל אותה, וכן איים עליה בפגיעה שלא כדין בגופה בכך שאמר לו כי יהרוג אותה וירביץ לה.

המתלוננת, אשר הייתה לבושה חלקית, המשיכה לשכב על המיטה כשהיא מכסה את גופה ופניה בסדין, והנאשם עומד מעל ראשה.

בנסיבות אלה, נכנסו לחדר השוטרים- רס"ב ג'אנם מג'יד וטרבוש פידאן (להלן: "השוטרים") אשר הגיעו למקום בעקבות דיווח על אלימות בבית, מאדם שזהותו אינה ידועה, והבחינו בנאשם כשהוא עומד מעל למתלוננת המכוסה בסדין, ומחזיק בידו הימנית מברג עם קצה חד בעל להב של 15 ס"מ.

משהבחין הנאשם בשוטרים , זרק את המברג לקצה החדר.

בנסיבות אלה, שהה הנאשם בתחומי מדינת ישראל שלא כדין ומבלי שהחזיק בידו בהיתר כניסה או תעסוקה כדין.

2.         הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו יודה הנאשם בכתב אישום מתוקן ויורשע בגינו, ללא הסכמה לעניין העונש.

3.         בטיעוניו לעונש טען ב"כ המאשימה כי הערכים המוגנים שנפגעו בתיק זה הינן שלומה הנפשי והגופני של המתלוננת, ביחד עם פגיעה בפרטיותה.

כמו כן - הנכנס לישראל שלא כדין- פוגע בריבונות המדינה ובביטחונה.

על מדיניות הענישה בעבירת האיומים כלפי בת זוג אפשר ללמוד מהחלטת בימ"ש העליון ברע"פ 1293/08 אלכסנדר קורניק, שם הותיר בימ"ש עונש של שנת מאסר מקום בו הנאשם היה ללא עבר פלילי, ולא נעשה שימוש בחפצים נלווים.

לגבי מדיניות הענישה כלפי עבירות שב"ח- כבר נפסק כי בגין כניסה אחת הטווח הוא בין חודש לששה חודשי מאסר, כאשר בעניינו של הנאשם אין מדובר בכניסה ראשונה של כחוק לישראל, ואף מדובר בביצוע עבירה נלווית.

הנאשם קילל וביזה את המתלוננת, תוך איום ברף העליון של איום ברצח, תוך אחיזה במברג באורך 15 ס"מ, ורכינה מעל מיטת המתלוננת.

מתחם הענישה לעבירת האיומים - נע בין מאסר קצר ל18 חודשי מאסר, ולעבירת השב"ח -המתחם כאמור נע בין חודש לששה חודשי מאסר. בשתי העבירות מדובר ברף העליון של העבירה.

לנאשם, בן 34, שש הרשעות קודמות, בעיקר בגין עבירות שב"ח, ועבירות נלוות אותן ביצע בכל כניסה לא חוקית. בעשור האחרון נאסר הנאשם 4 פעמים, הרשעתו האחרונה משנת 2009 בגין עבירת שב"ח, אז נגזר עליו עונש מאסר בפועל בן 3 חודשים, ומע"ת בר הפעלה בענייננו.

לפי תיקון 113 לחוק, יש לשקול גם את הרתעת הרבים והיחיד, ובמקרה של הנאשם- לא היה במאסרים קודמים, כמו גם מע"ת, כדי להרתיעו.

לאור האמור, מתבקש בימ"ש להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל ממושך, ברף העליון של מתחם הענישה, ותוך הפעלת המע"ת בר ההפעלה, לצד מע"ת וקנס.

בטיעוניו לעונש טען ב"כ הנאשם כי הנאשם נשוי למתלוננת, שהיא ישראלית. המתלוננת היא לא זו שהזמינה את השוטרים.